תכנית התקשוב הלאומית- הרצאה מפי מר רוני דיין

ב''ה

 בפוסט הקודם  העליתי סוגיות העולות מקריאת תכנית התקשוב הלאומית  של ישראל,  קראתי והרהרתי בקול  בעקבות  קריאת המסמך שלנו בהשוואה למסמכים  העוסקים במדיניות התקשוב של מדינות אחרות כמו צרפת, אנגליה,סין ואחרות וכן  בעקבות  הידע שלי מהשטח.  בפוסט ציינתי בין היתר ש"בבית הספר קיים ציוד ישן וחלקו לא תקין. מספר המחשבים לתלמיד שואף בממוצע ל- 1:10 ציוד שנרכש לא מתוחזק ואין טכנאי מחשבים זמין. המצב בשטח רחוק מהרצוי .
קיים פער דיגיטאלי גם בין המורים לתלמידים. אחד המרכיבים העיקריים של התכנית הוא הכשרת צוות המורים . פרופ' גבי סלומון כתב :"הצלחת השינוי תלויה באופן מכריע במידה שבה המורה יודע ורוצה לעבור מפדגוגיה מסורתית לחדשנית , ובלי הכשרה מתאימה זה לא יקרה "  התכנית הלאומית יצאה לשטח אך המורים טרם הוכשרו. מורים שמלמדים בבתי ספר שצויידו חלקית לא הוכשרו והפוטנציאל בשימוש בכלי הטכנולוגי "מחשב" לא ממומש."

 שלשום היה לי הכבוד להיות בהרצאתו של מר רוני דיין  מנהל גף יישומי מחשב בחינוך,  במנהל מדע וטכנולוגיה.   התרשמתי מאוד מתוכן ההרצאה שבה  הוא ציין  את ההשקעה הרבה בתשתיות בציוד ובהדרכה   ואת המאמצים המושקעים בלימוד לקחי העבר  ויישומם בתכנית החדשה, לחלק  מהתמיהות שלי קבלתי  מענה  אני מאמינה שיש בסיס טוב להטמעת והצלחת התכנית וכפי  צויין  בהרצאה כל הזמן נעשים שינויים ונבנים עוד שלבים בתכנית  בהתאם לרחשי  השטח כמו שינוי רציונל התכנית ובניית פורטל חינוכי המכיל משאבים מתוקשבים מגוונים לרשות המורה .אני תקווה שזוהי תחילתה של מהפיכה בחינוך

ב''ה
תכנית התקשוב הלאומית
  לקראת המפגש עם נציג משרד החינוך מר רוני דיין בנושא "תכנית התקשוב הלאומית 2011"
 התבקשנו  כהכנה להרצאה לעיין במסמכים שצורפו  ובתכנית הלאומית  ולברר את החזקות והחולשות של תכנית 2010.
ולהגיב ,  לדעתי זו תכנית עם  חזון  לאומי גדול  שיש בכוחו  להביא   לטלטלה ולשינוי חיובי  ומצמיח במערכת החינוך. אני תקווה שיהיו התקציבים המתאימים להשגת היעדים  עד תום.
התכנית הלאומית יצאה לדרך ומספר ערים הם הניצנים הראשונים של התכנית. המורים מצוידים במחשב אישי. הכיתות מאובזרות ואף לתלמידים יש מחשב אישי בנוסף לאבזור מעבדת מחשבים בבית הספר.
אולם ניתן לראות שקיימים אזורים בארץ שרחוקים מאוד מהמצב שהוזכר לעיל. כיצד מתכוון משרד החינוך לצמצם פער זה ולתת שיוון הזדמנויות לכלל התלמידים? ( מבחני מיצב שווים לכל התלמידים בכל האזורים)
בחלק מבתי הספר שאובזרו חלקית קיים פער דיגיטאלי בין הסביבה הלימודית בתוך בית הספר לבין הסביבה הלימודית מחוץ לבית הספר. הילדים מגלים יכולות ומיומנויות בתחום התקשוב וחיים בעולם מתוקשב אחר עם רמת טכנולוגיה מאוד מתקדמת, בבית ספרי התלמידים מסתובבים עם אייפון 4 בכיס, מתוך דוח OECD : "בקרב התלמידים בישראל ניכר פער משמעותי בין הנגישות לאמצעי תקשוב והשימוש בהם בבית, לבין זה שבבית הספר. בעוד שרמת התקשוב בבית דומה לממוצע ה-OECD, זו שבבית הספר נמוכה משמעותית מזו של ה-OECD" . בבית הספר קיים ציוד ישן וחלקו לא תקין. מספר המחשבים לתלמיד שואף בממוצע ל- 1:10 ציוד שנרכש לא מתוחזק ואין טכנאי מחשבים זמין. המצב בשטח רחוק מהרצוי .
קיים פער דיגיטאלי גם בין המורים לתלמידים. אחד המרכיבים העיקריים של התכנית הוא הכשרת צוות המורים . פרופ' גבי סלומון כתב :"הצלחת השינוי תלויה באופן מכריע במידה שבה המורה יודע ורוצה לעבור מפדגוגיה מסורתית לחדשנית , ובלי הכשרה מתאימה זה לא יקרה "
התכנית הלאומית יצאה לשטח אך המורים טרם הוכשרו. מורים שמלמדים בבתי ספר שצויידו חלקית לא הוכשרו והפוטנציאל בשימוש בכלי הטכנולוגי "מחשב" לא ממומש.
לדעתי , על מנת למקסם את הצלחת תכנית התקשוב הלאומית יש ליישם בו זמנית את כל מרכיבי התכנית ( הצטיידות, תשתיות, אחזקה, הכשרה...) להשקיע במורים שאמורים להוביל בשטח מהלך זה. לתמוך במורים שנרשמים מיוזמתם להשתלמויות ורוצים להתפתח בתחום התקשוב .
שאלותי : א. אילו דרכים מציעה הממשלה לצמצום פערים דיגיטאליים
•בין המורים לתלמידים?
•בין הסביבה בתוך בית הספר לבין הסביבה מחוץ לבית הספר?
•בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לבין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה?
ב. ד''ר עופר רימון מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך שהציג את התכנית הלאומית לתקשוב מערכת החינוך בוועדה בכנסת , יחד עם שר החינוך מר גדעון סער , אמר : " עניין נוסף שמטריד אותנו ואנחנו רוצים, כחלק מההתאמה של מערכת החינוך למאה ה-21 - זו הירידה בשיעור המצטיינים בתחומי המדע והטכנולוגיה. כשאנחנו משווים את ישראל גם למדינות האזור וגם למדינות מתקדמות, ישראל לא מצליחה היום לייצר מספיק תלמידים מצטיינים בתחומי המדע והטכנולוגיה"
משפט נוסף שנאמר על ידו לסיכום הוועדה
"אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר שהוועדה רשמה לפניה את החזון להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, שעיקרה הכנת התלמידים לאתגרי המאה ה-21, ושיפור היכולת המדעית והטכנולוגית של התלמידים במדינת ישראל" (מישיבת
ועדת החינוך, התרבות והספורט- פרוטוקול 197 26/4/2010 התש''ע)
ואני שואלת איך אפשר להגיע לעתודה מדעית טכנולוגית, לתלמידים מצטיינים במדע וטכנולוגיה כאשר מספר השעות במקצוע חובה, מקצוע ליבה, מקצוע מדעי טכנולוגי כל כך הצטמצם בשנים האחרונות מ-6 ש''ש ל-3 ש''ש ? בחלק מבתי הספר המחנכות מלמדות את המקצוע ולא מורות שהוכשרו להוראת מקצוע המדעים.
מה עושה משרד החינוך לשינוי המצב? האם הייתה חשיבה בכוון זה? האם לא היה מן הראוי להשקיע מעט מהמשאבים גם בתחום הוראת תחום דעת זה?

ב''ה

חוויה ראשונה בטוויטר,

בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בכוונה שלי להתחבר לטוויטר ואכן נרשמתי אך  למעשה לא הייתי ממש  פעילה מסיבות אלו ואחרות  ולא צייצתי בין היתר גם לא הרגשתי צורך , את כל מה שאני רוצה לומר אני כותבת  בבלוג, בפורם, בצ'ט, בפייסבוק,  במיילים או  בטלפון , ובכל זאת   כשבוע לאחר שנרשמתי ויש לי שם משתמש וססמא הרגשתי שאני מחמיצה משהו, בטוויטר יש  פונקציה שאינה קיימת בשאר הרשתות החברתיות  והיא  היכולת "לצייץ"  ולשים את המשתמש במרכז.  הטוויטר מעצים את המשתמש, גורם לו להרגיש חשוב וחלק מקהילה ושתמיד יהיה  מי שיענה ויעקוב אחר הפרסומים ומצד שני היכולת להיות מעודכן וראשון להתעדכן בפרסומים המעניינים אותו.  והנה היום שלחתי "ציוץ" ראשון ודרכו למדתי המון על הטויטר.  הציוץ הראשון  שלי לא נשלח כוון שהיה ארוך מדי , 64  תווים מעל המותר. כזכור ניתן לשלוח עד 140 תווים .
 כל כך מעט רשמתי ובכל זאת ....זה היה מעל המותר. זה הטוויטר שהיה בכוונתי לשלוח: "כיף לצייץ לחוש את הטכנולוגיה "ממעוף" הציפור. מעניין אם יש מי שיעקוב אחרי. האם אני מעניינת מספיק כדי  שאהיה קיימת עבור אחרים.  בכל אופן הרגע  יש לי מספר אנשים שסמנתי אותם ובכוונתי לעקוב אחריהם.  יום נפלא"  ומה באמת שלחתי בציוץ הראשון שלי? הרשמו לטויטר עקבו אחרי ותגלו.   שם המשתמש שלי geulac .   למי שמעוניין  להרשם  לטוויטר מצאתי  אתר פשוט, עדכני, נהיר המסביר את מהות הטוויטר והשימוש בו טוויטר- המדריך למתחיל. שנכתב על ידי אהוד קינן   ב - Ynet  ידיעות אחרונות. . לדבריו הטויטר מחלק  את העולם לעוקבים ונעקבים . תוך כדי כתיבת פוסט זה קראתי שהחוזה בין חברת google לטוויטר הסתיים  והחל מחודש יוני הסירה  חברת  google את ה"ציוצים"  של טוויטר מתוצאות החיפוש שלה בזמן אמת שהיא מציעה (Real Time Search),  ובמקביל עלתה לאוויר העולם הרשת החברתית שלה  ,+ google    google  הודיעה רשמית  שתעשה שימוש, בדיוק באותו אופן של טוויטר , בפרסומים, בזמן אמת מתוך הרשת החברתית שלה. וכך אנו מתבשרים חדשים לבקרים על ישומים חדשים בתחום הטכנולוגיה ובכללם רשתות חברתיות שקמות ונופלות ,  האם היה שווה  המאמץ שלי להירשם בטוויטר או שמה הרשת  החדשה + goole  תתפוס את מקומה?  ימים יגידו.

ב''ה

טוויטר, מקרובלוגינג

 מהו טוויטר ומהו ציוץ של טוויטר ? חיפשתי במקורות מידע שונים  וכן  בשיעור בנושא  הטוויטר שנלמד בסמסטר ב' על ידי המרצה ד''ר גילה קורץ במרכז ללימודם אקדמיים באור יהודה ,שם  מצאתי הסבר מקיף למונח טוויטר. על פי  ההסבר שרשמה גילה קורץ  טוויטר הינה "רשת חברתית המאפשרת מעקב מתמיד אחרי פרסומים של החברים בה. ייחודה הוא בפשטותה. לכל משתמש יש דף בית אותו הוא מעדכן. ניתן לכתוב עדכונים ("ציוצים") באורך של עד 140 תווים בלבד. כל חבר בטוויטר רשאי לעקוב אחרי חברים אחרים. בדף הבית יופיעו כל העדכונים של האנשים אחריהם עוקב המשתמש. בדומה רשאים אחרים לעקוב אחריכם. ניתן לחסום אנשים מלעקוב אחריכם " . שאלתי את עצמי מדוע איני משתמשת  בטוויטר?   האם יש לי חברים שפעילים ברשת  זו ? מי יכול לעקוב אחרי מי, וכיצד? שאלות אלו עלו בעקבות קריאת כתבה בעתון ידיעות אחרונות  7 ימים  מתאריך  24/6/11  הכתבתו  של גון בן ארי "לא לציפור". לדבריו של גון בן ארי  החיים האמתיים מתנהלים כיום ברשת החברתית טוויטר ולראייה  צוייצו  המון פרשיות  עוד בטרם עלו למסך הטלוויזיה כדוגמה הציוץ  של הפקיסטני האמיץ על  הליכתו של בן לאדן לישון עם הדגים וכן  הניצנים הראשונים למהפכות בשלטון במצרים בתוניסיה ובאירן החלו בציוצים של טוויטר. המייחד את טוויטר בהשוואה לרשתות חברתיות אחרות הוא העובדה שהמידע  בטוויטר  קצר עד 140 מילים להודעה,חד צדדי,פשוט ,מצוייר בגיר, ארעי , מתחדש, שואף לשינוי, עדכני  וחשוף לכולם ואילו המידע בפייסבוק לא מוגבל באורך, פרטי, נצחי, נגיש ומכוון לקוראים ספציפים.   החלטתי להתחבר לרשת   החברתית באמצעות הקישור  https://twitter.com/signup  להתחבר ולהכיר אותה תוך כדי התנסות. דבר שלא הייתי מעיזה בעבר לעשות ,טרם לימודי במרכז ללימודים אקדמיים.