ב''ה
חקר התורשה- הינדוס גנים!
מדהים, תזמון או צירוף מקרים ? נושא מעניין ומרתק אותי במיוחד נלמד השבוע בקורס "מדעי החינוך במאה ה-21 " בהנחיית פרופ' דויד חן. במפגש דיברנו על אחד ההישגים הגדולים של המאה שלנו - "חקר התורשה" בשבת קראתי בעתון ידיעות אחרונות במוסף " 7 ימים" את כתבתו של דודי גולדמן " פלישת החיידקים המשובטים" ולפני דקות מספר שודרה בטלויזיה ב"ערוץ 10" כתבה ראשונה מתוך - 4 כתבות "איך יראה העתיד שלנו". המשותף בתכנים של שלושת הפרסומים הוא היכולת הטכנולוגית של האדם בגילוי הגנום האנושי, בהינדוס גנים של יצורים חיים ובחשיבה על הרווחים ( והסכנות? ) לטווח הארוך שיכולים לצמוח לאנושות מהמידע החדש בתחומי התוכן השונים בחיינו- ברפואה, בחקלאות, במדע ובחינוך.
כתבתו של דודי גולדמן מדברת על פריצת הדרך בתחום הינדוס גנים בבעלי חיים במטרה להשתמש בהם לתועלת האדם. דוגמה להצלחה מזערית ראשונית בתחום זה היא הינדוס יתוש הידוע כמעביר מחלת קדחת הדנגי. ביתוש זה השתילו גן קטלני הגורם למות היתוש לפני שהוא מגיע לבגרות . היתושים שהונדסו שוחררו סמוך לאיים הקריביים ולאחר תקופה דגמו החוקרים את היתושים בסביבת האיים הקריביים ומצאו כי בחלק ניכר מהיתושים בסביבה היה הגן המהונדס בתוכם . משמעות הדבר היא שהגן נקלט יפה והועבר בתורשה לדורות הבאים אצל היתושים. זהו פרומו של העתיד שעבר בהצלחה. יש כוונה בעתיד להנדס גם חרקים שיעזרו למשל למנוע התפשטות של מזיקים בחקלאות, יחסלו מחלות שונות הקוטלות בני אדם . ניצול חיידקים מהונדסים בתחום הרפואה יעזור לטפל במחלות בתוך גוף האדם. הכוונה להנדס חיידקים ושהאדם יבלע אותם כמו שהוא בולע כדורים והחיידקים יטפלו במחלות שבגופו ,מחלןת כמו סכרת נעורים מחלת הסרטן ועוד. דוגמה נוספת , חיידקים שהונדסו אפשר יהיה לפזרם בעתיד מעל שדה מוקשים ובמגע עם המוקשים הם יזרחו וכך יהיה אפשר לדעת על מיקום המוקשים. המטרה בעתיד ליצור בנק גנומי של יצורים חיים שישמש מדענים לפיתוחים שונים. כלומר הקמת מפעל לייצור אבני הבניין של הדי-אן-איי כדי שאלו ישמשו בסיס לייצור עתידי של חומרים. ענף חדש זה נקרא "תעשיית חיים" או BIOFAB . דר' קרייג ונטר, מי שנחשב ל"סטיב ג'ובס של הביולוגיה הגנומית " עובד על מיפוי כל הגנום שעל כדור הארץ ומתכוון לתכנת מחדש אורגניזמים קיימים. וכך הוא מצהיר " השאיפה שלנו פשוטה: אנחנו רוצים לבצע תכנות מחדש של אבני הבניין שלנו"
בקורס "מדעי החינוך במאה ה-21" למדנו על אודות אחד ההישגים הגדולים של המאה הזו - "חקר התורשה", בחקר זה נעשה מאמץ למפות את כל הגנים שבאדם ואכן בשנת 2003 הושלם פענוח הגנום האנושי- הקוד הגנטי. מהו הקוד הגנטי ? הקוד הגנטי בנוי מ- DNA . ה- DNA בנוי מיחידה הנקראת "גן". הגן הינו יחידה מוגדרת של DNA, הכוללת כמה מאות בסיסים שהם המרכיבים של הקוד הגנטי. מספר הגנים שנמצאו בגנום האנושי - 25000 בקירו. ה- DNA ארוז בתאים בכרומוזומים.
האדם הוא תוצר של שני הוריו. כל צאצא של האדם מקבל צירוף שונה של כרומוזומים המכילים את הגנים משני הוריו. מצב זה יוצר אנשים שונים בהתנהגותם ובאופיים. שוני זה יוצר עושר וגוון חברתי. מערכת החינוך של היום מאמצת את מדיניות הסטנדרטים, פועלת מתוך כוונה לשנות את טבע האדם ומנסה ליצור דמיון בין הלומדים בכך שהיא מעבירה למורים סטנדרטי ביצוע אחידים , מחקרים שנעשו בתחום חקר התורשה מצביעים על כך כי הילד אינו בא לעולם לוח חלק וכי השונות של בני אדם היא כלל של הטבע.( צאצא מקבל 50% מהגנים מאימו ו50% מהגנים מאביו ) אנשי חינוך מדברים על סטנדרטים ושמים למטרה לצמצם את השונות בין התלמידים דבר הנוגד את הטבע. מחקרים שנעשו עד כה בתחום זה , הוכיחו שלא ניתן ולא הצליחו עד כה לשנות את השונות . פרופ' דוד חן מסכם ואומר אל לנו כאנשי חינוך להשיג דמיון בין ילדים עלינו להשיג שוויון תנאים ולא דמיון בין ילדים. צריך להכיל ולקבל את השונות כי זה מבטיח עושר חברתי. ועוד הוא מוסיף - מסקנה חשובה ממחקרים שנעשו , חלק ניכר מהיכולות של התלמידים, האינטליגנציה יכולות קוגנטיביות והישגיהם מועברים בתורשה מההורים לילדים מכאן נובע שהתנהגות אינטליגנציה ויכולות הילדים מועברים בתורשה ומושפעים מהתורשה כלומר לגורם התורשתי יש הפעהנכבדת ( 50% - 80%) על הישגי התלמידים. אי לכך לא ניתן ליצור דמיון בין התלמידים.
כתבת הטלויזיה הראשונה מתוך סדרה של -4 כתבות ששודרה היום מתארת כיצד יראה העולם שלנו , מהם הפיתוחים בתחום הטכנולוגיה שעשויים להשפיע על מהלך חיינו בתחום החקלאות המזון האנרגיה ועוד. הכתבה מביאה דוגמה לכך שבעתיד יהיה אפשר לייצר סטקים תוצרת מעבדה ובכך גם להפסיק את שחיטת הפרות. ( בזה פותחים דיון נוסף לגבי כשרות הבשר, כיוון שאין בסטייק המהונדס תהליך שחיטה ) וזאת בזכות ההנדסה הגנטית. פשוט גידול בשר במבחנה באמצעות חיידקים מהונדסים כמו גם תכנון תינוק לפי דרישת הורים , למשל תינוק גבוה ג'נג'י בעל עיניים בצבע תכול ועוד.
בעיקרון העתיד כבר כאן, חיפשתי ומצאתי בגיליון "ידיעות אחרונות" שפירסם את חתן פרס נובל לכימיה -פרופ' דן שכטמן, שמות מפתחים נוספים הראויים לפרסי הערכה על פועלם. אכן גם בארצינו יש חלוצים בתחום הביוטכנולוגיה. החוקר הישראלי דר' עידו בצלת תכנן ננו-רובוט שמסוגל לשוטט בגופינו . דר' עידו סינתז רצף של די-אין-איי והינדס את הרצף כך שתתקבל הצורה המדוייקת שהוא חפץ בה .
ואני שואלת כיצד תושפע איכות החיים של כולנו כתוצאה מפענוח הגנום האנושי ומיפוי הגנים של כל היצורים החיים ? מה ההשלכות של הפיתוחים בתחום הביוטכנולוגיה על איכות חיינו בעתיד? כיצד זה יתבטא בתחום החינוך הרפואה החקלאות ועוד?
האם קיימות סכנות שאורבות לנו בפינה בצד היתרונות? אני מאמינה שעוד יהיו מחקרים ופיתוחים מדהימים בתחום זה אך אני חוששת מכל התערבות בטבע ופגיעה באיזון הטבעי . כל פגיעה עלולה להיות הרסנית ובלתי ניתנת לשיחזור. ניתן לראות דוגמאות לכך בזעיר אנפין, דוגמאות להתערבות האדם בטבע ואת ההשלכות הסביבתיות כתוצאה מכך כמו למשל ההתערבות של האדם באגם ויקטוריה הידוע , או דוגמה בולטת אחרת - פיתוח האטום שפותח מתוך כוונה לתועלת האנושות ובסופו של דבר הפך לנשק המאיים ביותר של זמננו. בביולוגיה הסינתטית גלום פוטנציאל הרסני שעלול לחזור אילנו כבומרנג . כל נושא השכפולים הוא אליה וקוץ בה. מצד אחד מיפוי הגנום מסייע בתחום הרפואה בפתרון בעיות בריאות ומצד שני יש מי שמנסה לנצל ידע זה לרעה, למשל לשכפול דגמים מסויימים באנושות והדבר מזכיר לי סרט שראיתי בילדותי שבו היטלר שכפל את עצמו ובקש להיות הגזע היחיד עלי אדמות.
פרופ' אשל בן יעקוב הדגיש "צריך לפתח תורת מוסר שתלווה את הפיתוח ולא רק תסחף אחריו. בכלל צריך להיזהר מהיבריס , חטא הגאווה היתרה . ופרופ' דוד חן מדגיש בהרצאותיו "אל לנו למחוק את השוני כי השונות היא הכלל של הטבע והיא המקור לעושר התרבותי והחברתי"
D.N.A
במופלא ממך,חקור(אלברט איינשטיין)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה