מערכת החינוך מאין ולאן?
מספר תובנות מקורס "החינוך במאה העשרים ואחת" שמועבר על ידי פרופ' דוד חן. הקורס נפתח בדיון מהי הבעיה של מערכת החינוך? מערכת החינוך הציבה לעצמה שלוש מטרות עיקריות: הכנת הלומד לחיים בחברה דמוקרטית ,הקניית השכלה ושיויון הזדמנויות.
לדבריו של פרופ' דוד חן הבעיה של מערכת החינוך -שהיא אינה עומדת במטרות שהציבה לעצמה. אחת המטרות המוצהרות היא הקניית השכלה אולם יותר מחצי מהתלמידים בוגרי כיתה י''ב ( 54%) מסיימים לימודים ואינם זכאים לתעודת בגרות. התלמידים אינם מגיעים למטרה שסומנה על ידי מערכת החינוך. וכן קיים פער גדול בהישגים בין חלקי האולוסייה -דבר המעיד על חוסר שיוויון. וזו לדבריו בעיה. תעודת בגרות הינה הסימפטום לבעיה . ונשאלת השאלה מהן הסיבות לכישלון?
מהן הסיבות לכך שהמטרה לא הושגה? אחת הסיבות נעוצה בעובדה שאנו חיים במאה העשרים ואחת ולמערכת החינוך עדיין אין מסגרת תיאורטית לחינוך, עדיין אין בסיס מדעי איך צריך ללמד את הילדים?
מי משפיע עליהם יותר או פחות ובאיזה שיטות צריך לנקוט במערכת? במערכת נוקטים נוקטים בשיטות פדגוגיות שמבוססות על ניסיון. ( כמו למשל הויכוח איך ובאיזו שיטה ללמד קריאה שהתשובה לכך אינה מבוססת על ידע תיאורטי או מדעי .) סיבה נוספת נעוצה בעובדה שלמערכת החינוך שלנו אין מערכת מחקר ופיתוח. כלומר המערכת לא לומדת מייצרת, ומפיקה לקחים מהנסיון ועל בסיס הידע היא מחליטה על המשך הצעדים. למערכת אין בקרה עצמית. בארצנו יש בתי ספר ניסיוניים רבים אך אף אחד לא מתעניין במחקר , ולא משתמש בידע המצטבר של בתי הספר הנסיוניים. וזה בגלל שמערכת החינוך אינה ארגון לומד . גם הרפורמות שצצות ונופלות חדשות לבקרים ( ולאחרונה הרפורמה של חוק חינוך חובה מגיל שלוש )הן דוגמה לכך שהמערכת שלנו לא לומדת ולא מפיקה לקחים.
מה הסיבות לכך? מדוע אין מבינים נכון את המערכת? מספר סיבות לכך. תפיסה מכאני סטית של האדם, המדיניות היא שהתלמידים הם כחומר ביד היוצר , על פי התפיסה המכניסטית הילד ניתן "לעיצוב" ומורה הוא בעל היכולת לכך. סיבה נוספת , התעלמות מהשונות , התעלמות מהעובדה שבני אדם שונים. יש כמה סוגי שונות: שונות בין אישית, שונות חברתית ושונות תרבותית. מערכת החינוך רואה ושואפת שכל הילשים יהיו זהים וקבעה סטנדרטים להישגים לימודיים. בעצם אין דבר כזה סטנדרטים בין אנשים. כל אדם הוא עולם שונה. גם תאומים זהים שנולדים שונים זה מזה מושפעים אחרת מהסביבה.
סיבה שלישית, התעלמות מהתורשה, מחקרים במדע הוכיחו שיש לתורשה , לגנים, השפעה על דמות הילד. כשמונים אחוז מההשפעה על דמות הילד מגיעה מהתורשה לעומת כעשרים אחוז השפעה של הסביבה על הילד. הילד לא בא לעולם כלוח חלק הוא מגיח לעולם עם מטען תורשתי בעל השפעה.
סיבה רביעית , התעלמות מהבסיס הביולוגי של ההתנהגות.
מה אם כן צריך לעשות? לפרופ' דוד חן מספר פתרונות. הראשון -לעשות סדר בידע שלנו על טבע האדם., לבדוק מה חלקה של התורשה/ סביבה על החינוך. השנייה -לעבור מתפיסת עולם מכאני סטית לתפיסת עולם הומאנית . תפיסת עולם הומאנית שבבסיסה לאדם לפרט,לילד יש יכולת חשיבה אוטנומית. יש יכולת קבלת החלטות אישית כל פרט הוא עולם ומלואו. פתרון נוסף הוא להתייחס לשונות האנושית. פרופ' דוד חן אומר "חייבים למצוא דרכים איך לפתח את השונות בין התלמידים. ולא להציב את ביטול השונות כיעד במערכת החינוך כי לא ניתן לעשות זאת. השונות זה בבסיס הטבע. וזה הבסיס לעושר במין האנושי" .
והפתרון ? לדבריו ניתן ואפשר בעידן המאה עשרים ואחת לבנות תכנית לימודים אישי לכל תלמיד ואין סיבה שתהייה תכנית לימודים אחת לכולם . באמצעות הטכנולוגיה ניתן כיום ליישם זאת.
הטכנולוגיה מאפשרת בניית תכנית לימודים מותאמת לכל פרט ופרט. במילים אחרות הוראה יחידנית. דרך הוראה שמתייחסת לצרכים של כל פרט ופרט. המשמעות המעשית היא שמשרד החינוך יבנה פרופיל של הלומד וממנו יגזור את תכנית הלימודים אישית לכל תלמיד ותלמיד . ובנוסף חיזוק הקשר האנושי, האישי , של נמורה עם הלומד, חיזוק קשר פנים מול פנים חשוב ומשמעותי והטכנולוגיה איננה יכולה להחליף את המורה. על המורה להשקיע בחוזקות הילד ולא בחולשותיו. אם כן מה מערכת נכונה צריכה לעשות ואיך לבנות אותה? והאם במדינה שנתח גדול מתקציבה הולך על בטחון וממשלה שמתחלפת כל 3-4 שנים,( שר חינוך שמתחלף כל 2-4 שנים) אפשר להקים מערכת חינוך שמקיימת תהליך למידה בקרה וצמיחה? נושא זה נדון רבות ולדעתי כל עוד לא יפרידו בין החינוך לפוליטיקה יהייה קשה להשיג תוצאות ארוכות טווח בתחום החינוך ורפורמות ימשיכו לעלות על שולחן הדיונים בכל ממשלה מחדש. מצפה בכליון עיניים לשיעור הבא כדי לשמוע אילו רעיונות ופתרונות ריאלים יועלו ע''י פרופ' דוד חן לשדרוג מערכת החינוך שלנו וזאת לאור העובדה שבשבוע שעבר הוקרן בטלויזיה סרטון על מערכת החינוך בפינלנד ושם צפיתי במספר רעיונות מעשיים שמיושמים בחינוך בפנלנד והוכחו כבעלי השפעה חיובית על החינוך ועל הישגי הלומדים .
גאולה
לדבריו של פרופ' דוד חן הבעיה של מערכת החינוך -שהיא אינה עומדת במטרות שהציבה לעצמה. אחת המטרות המוצהרות היא הקניית השכלה אולם יותר מחצי מהתלמידים בוגרי כיתה י''ב ( 54%) מסיימים לימודים ואינם זכאים לתעודת בגרות. התלמידים אינם מגיעים למטרה שסומנה על ידי מערכת החינוך. וכן קיים פער גדול בהישגים בין חלקי האולוסייה -דבר המעיד על חוסר שיוויון. וזו לדבריו בעיה. תעודת בגרות הינה הסימפטום לבעיה . ונשאלת השאלה מהן הסיבות לכישלון?
מהן הסיבות לכך שהמטרה לא הושגה? אחת הסיבות נעוצה בעובדה שאנו חיים במאה העשרים ואחת ולמערכת החינוך עדיין אין מסגרת תיאורטית לחינוך, עדיין אין בסיס מדעי איך צריך ללמד את הילדים?
מי משפיע עליהם יותר או פחות ובאיזה שיטות צריך לנקוט במערכת? במערכת נוקטים נוקטים בשיטות פדגוגיות שמבוססות על ניסיון. ( כמו למשל הויכוח איך ובאיזו שיטה ללמד קריאה שהתשובה לכך אינה מבוססת על ידע תיאורטי או מדעי .) סיבה נוספת נעוצה בעובדה שלמערכת החינוך שלנו אין מערכת מחקר ופיתוח. כלומר המערכת לא לומדת מייצרת, ומפיקה לקחים מהנסיון ועל בסיס הידע היא מחליטה על המשך הצעדים. למערכת אין בקרה עצמית. בארצנו יש בתי ספר ניסיוניים רבים אך אף אחד לא מתעניין במחקר , ולא משתמש בידע המצטבר של בתי הספר הנסיוניים. וזה בגלל שמערכת החינוך אינה ארגון לומד . גם הרפורמות שצצות ונופלות חדשות לבקרים ( ולאחרונה הרפורמה של חוק חינוך חובה מגיל שלוש )הן דוגמה לכך שהמערכת שלנו לא לומדת ולא מפיקה לקחים.
מה הסיבות לכך? מדוע אין מבינים נכון את המערכת? מספר סיבות לכך. תפיסה מכאני סטית של האדם, המדיניות היא שהתלמידים הם כחומר ביד היוצר , על פי התפיסה המכניסטית הילד ניתן "לעיצוב" ומורה הוא בעל היכולת לכך. סיבה נוספת , התעלמות מהשונות , התעלמות מהעובדה שבני אדם שונים. יש כמה סוגי שונות: שונות בין אישית, שונות חברתית ושונות תרבותית. מערכת החינוך רואה ושואפת שכל הילשים יהיו זהים וקבעה סטנדרטים להישגים לימודיים. בעצם אין דבר כזה סטנדרטים בין אנשים. כל אדם הוא עולם שונה. גם תאומים זהים שנולדים שונים זה מזה מושפעים אחרת מהסביבה.
סיבה שלישית, התעלמות מהתורשה, מחקרים במדע הוכיחו שיש לתורשה , לגנים, השפעה על דמות הילד. כשמונים אחוז מההשפעה על דמות הילד מגיעה מהתורשה לעומת כעשרים אחוז השפעה של הסביבה על הילד. הילד לא בא לעולם כלוח חלק הוא מגיח לעולם עם מטען תורשתי בעל השפעה.
סיבה רביעית , התעלמות מהבסיס הביולוגי של ההתנהגות.
מה אם כן צריך לעשות? לפרופ' דוד חן מספר פתרונות. הראשון -לעשות סדר בידע שלנו על טבע האדם., לבדוק מה חלקה של התורשה/ סביבה על החינוך. השנייה -לעבור מתפיסת עולם מכאני סטית לתפיסת עולם הומאנית . תפיסת עולם הומאנית שבבסיסה לאדם לפרט,לילד יש יכולת חשיבה אוטנומית. יש יכולת קבלת החלטות אישית כל פרט הוא עולם ומלואו. פתרון נוסף הוא להתייחס לשונות האנושית. פרופ' דוד חן אומר "חייבים למצוא דרכים איך לפתח את השונות בין התלמידים. ולא להציב את ביטול השונות כיעד במערכת החינוך כי לא ניתן לעשות זאת. השונות זה בבסיס הטבע. וזה הבסיס לעושר במין האנושי" .
והפתרון ? לדבריו ניתן ואפשר בעידן המאה עשרים ואחת לבנות תכנית לימודים אישי לכל תלמיד ואין סיבה שתהייה תכנית לימודים אחת לכולם . באמצעות הטכנולוגיה ניתן כיום ליישם זאת.
הטכנולוגיה מאפשרת בניית תכנית לימודים מותאמת לכל פרט ופרט. במילים אחרות הוראה יחידנית. דרך הוראה שמתייחסת לצרכים של כל פרט ופרט. המשמעות המעשית היא שמשרד החינוך יבנה פרופיל של הלומד וממנו יגזור את תכנית הלימודים אישית לכל תלמיד ותלמיד . ובנוסף חיזוק הקשר האנושי, האישי , של נמורה עם הלומד, חיזוק קשר פנים מול פנים חשוב ומשמעותי והטכנולוגיה איננה יכולה להחליף את המורה. על המורה להשקיע בחוזקות הילד ולא בחולשותיו. אם כן מה מערכת נכונה צריכה לעשות ואיך לבנות אותה? והאם במדינה שנתח גדול מתקציבה הולך על בטחון וממשלה שמתחלפת כל 3-4 שנים,( שר חינוך שמתחלף כל 2-4 שנים) אפשר להקים מערכת חינוך שמקיימת תהליך למידה בקרה וצמיחה? נושא זה נדון רבות ולדעתי כל עוד לא יפרידו בין החינוך לפוליטיקה יהייה קשה להשיג תוצאות ארוכות טווח בתחום החינוך ורפורמות ימשיכו לעלות על שולחן הדיונים בכל ממשלה מחדש. מצפה בכליון עיניים לשיעור הבא כדי לשמוע אילו רעיונות ופתרונות ריאלים יועלו ע''י פרופ' דוד חן לשדרוג מערכת החינוך שלנו וזאת לאור העובדה שבשבוע שעבר הוקרן בטלויזיה סרטון על מערכת החינוך בפינלנד ושם צפיתי במספר רעיונות מעשיים שמיושמים בחינוך בפנלנד והוכחו כבעלי השפעה חיובית על החינוך ועל הישגי הלומדים .
גאולה
גאולה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה