ב'' ה
"מערכת החינוך בישראל" - פרופ' עמי וולנסקי
מאמרו של פרופ' וולנסקי "מערכת החינוך בישראל" סוקר את הבעיות והאתגרים שחלו במערכת החינוך החל מהחינוך הקדם יסודי וכלה בחינוך . החל מהגן ועד להשכלה הגבןהה. חוק "חינוך חובה" או ליתר דיוק "חוק לימוד חינם" בישראל קיים משנת 1948 עם קום המדינה. הסיבות שהביאו להחלת חוק חינוך חובה מגיל חמש היו כי ככל שיקדים הילד את חינוכו כן גדלים סיכויי הצלחתו בשלבי החינוך המאוחרים.אתייחס לשלב החינוך הקדם יסודי ולפרסומים אודות רפורמת החינוך בגנים תשע''ג.
כמעט שלושה עשורים חלפו מאז חקיקת חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש , ומה השתנה שהביא ליישום החוק דווקה בימים אלה? המחאה החברתית שקמה לאחרונה בעקבות יוקר המחייה איימה ככל הנראה על כסאות הפוליטיקאים. בממשלה החליטו להקדים תרופה למכה ולהקים במהירות וועדה שתמצא פתרונות ליוקר המחיה ותוזיל או תצמצם את עלויות המשפחה. אחד הפתרונות היה בדמות "חינוך חינם לילדי הגנים בגילאים שלוש ארבע"
ועדת טרכטנברג שהוקמה החליטה במיידית לקדם חוק (שכבר חוקק בעבר) וליישם אותו במפתיע כבר בפתיחת שנת הלימודים תשע''ג. ואני שואלת האם המדינה ערוכה לקלוט את כל ילדי גיל שלוש ארבע ללא היערכות מתאימה ? האם פסק הזמן שנותר עד ספטמבר יספיק להתארגנות וקליטה נאותה של הילדים? מי תהיינה הגננות שתקלוטנה את הילדים ? ומתי תספיק המדינה להכשיר אותם? האם יש מספיק מבנים תקניים לגנים? מה יהיה מספר הילדים בכל גן? האם הדחיפות והפזיזות בחקיקה וביישום החוק משמעו - כישלון בטוח? לדעתי קיימת בעיה בעצם העובדה שאין הפרדה בין המערכת הפוליטית לבין מערכת החינוך וגלגלי הבחירות למפלגות ולכנסת מכתיבים לעיתים את פעוילות משרד החינוך. חוק חינוך חינם מגיל שלוש היא מצד אחד רפורמה מבורכת שיכולה להביא לדור חדש שווה חינוך וזכויות מגיל צעיר. היא רפורמה שיכולה לעזור להרבה הורים לצאת לשוק העבודה ולהעלות את רמת החיים. אך מן הצד השני אם תיעשה הרפורמה מתוך לחץ חברתי ללא בחינת כל ההשלכות היא עלולה להיות עוד רפורמה שלא הצליחה להמריא ולהשיג את היעד שהציבה לעצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה