.
מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק (שופטים יד).
הביטוי לקוח מהתנך מסיפור שמשון הגיבור.
מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק (שופטים יד).
הביטוי לקוח מהתנך מסיפור שמשון הגיבור.
שמשון הגיבור שיסע כפיר אריות , בגוויית האריה שהרג השתכנה עדת דבורים ושמשון רדה ממנה דבש ואכלו. ,שמשון חד חידה למרעיו "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק "(שופטים יד). נתן שבעה ימים למציאת הפתרון והבטיח פרס של שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים למוצא הפתרון. כך בדיוק אני יכולה לתאר את תחושתי לאחר כמעט חודש ימים שלא ראיתי את האור בקצה המנהרה. בפוסט גוגלסייט מתאריך 28.4.11 ציינתי את העובדה שקבלנו מטלה לבנות משימה אסנכרונית באתר גוגלסייט. מטלה די קשה ומאתגרת בבחינת אגוז קשה לפיצוח והתבקשנו להתמודד בכוחות עצמנו בביצוע המטלה וזאת למרות שחשבנו שטוב יהייה אם נקבל הדרכה צמודה לביצוע המטלה. התלבטתי בשאלה מה טוב יותר ללמידה , למידה בה הסטודנט מתנסה ומתמודד בכוחות עצמו במטלה למרות כל הקשיים והתסכולים שבדרך או למידה שבה המרצה פורס לפני הסטודנט את כל הפתרונות והאפשרויות הקיימות לביצוע המטלה. ההתמודדות העצמית או ההדרכה הצמודה. ורשמתי בסוף הפוסט ."אינני בטוחה שיש לי תשובה לכך לכשאסיים את משימת הקורס אהיה בטוחה בתשובה לעניין זה." .
והנה אני פה שבוע לפני שאני מעלה את המשימה לבדיקה .יכולה לתת מענה לשאלתי. מעז יצא מתוק ,מתחושת תסכול ,קושי מוחלט בביצוע המטלה לתחושת הצלחה וסיפוק, לתחושת רצון לבנות מטלה נוספת דומה. המשמעות שניתנה לחידה של שמשון שונה מהכוונה אליה הוא התכוון. שמשון מדבר על הדברים כפשוטם: מאריה יצא דבש, ואילו במשמעות הנוכחית הביטוי משמש בהשאלה לציון כי מרע יצא טוב. ההתנסות האישית והתמודדות הקשה בביצוע המטלה הינם ערובה להצלחה ולהטמעה טובה יותר של הסביבה אותה רוצים ללמוד. המשימה הייתה מאתגרת כל כך שאני כבר חושבת מהי המשימה הבאה שארצה להעלות באתר הבית ספרי.
לקוח מתוך תמונות גוגל.