ב''ה
הפער הדיגיטאלי במגזר החרדי

בקורס שילוב טכנולוגיות  תקשוב בלמידה –היבטים בינלאומיים,   עסקנו רבות נושא  תכנית התקשוב הלאומית במדינות שונות. ובתכנית התקשוב בישראל.   במטלת סיכום לקורס זה בחרתי להרחיב את הדעת בנושא  סוגיות הפער הדגיטאלי בין חרדים  וחילוניים.  עניין אתי לברר האם קיים שימוש  במחשב בקהילה החרדית , האם יש פער דיגיטלי בתוך קהילה זו  והאם קיים פער בין חרדים וחילוניים.  בכתיבת העבודה זו  שותפות גם חברותי  חיה שרעבי ורות ימיני ,הנתונים התבססו שלושה מחקרים .  מחקר אודות הצריכה של החרדים בהשוואה לחילוניים באינטרנט, מחקר על השפעת הרבנים על הציבור החרדי בשימוש באינטרנט ומחקר נוסף על השפעת הסטריאוטיפ על הציבור הכללי  להלן תקציר נושא העבודה והמסקנות  בתחום זה  העולם החרדי מוגדר כמגזר סגור שנשמר מהעולם החילוני ונעזר לצורך כך בגדרות שונים, כגון: שכונות מגורים נפרדות( "גאולה" בירושלים, שיכון "פא"י" בעיר רחובות.. )ערים נפרדות (בני ברק, ביתר עילית, קריית ספר ועוד),מוסדות לימוד נפרדים (תלמודי תורה,ישיבות קטנות-בהם לומדים את למודי הקודש בלבד, סמינר בית יעקב ). עולם המדיה עורר מאז ומתמיד התנגדויות בעולם החרדי כדוגמת הרדיו, וודאי  טלוויזיה. עיקר ההתנגדות נבעה מתכנים שאינם תואמים את השקפותיו של הציבור החרדי הן מהפן התוכני והן מהפן הצניעותי.  המחשב מהווה  גורם אמביוולנטי,מראשיתו המחשב פתר לחרדים את בעיית השליטה בתוכניות המשודרות ואכן במקביל אפשר לראות חברות שהפיקו סרטים לילדי הציבור החרדי והידועה שביניהם היא "גרובייס" [שבינתיים קרסה]. תופעה שמצביעה על כניסת המחשב לציבור החרדי ומהווה מעין פתרון אלטרנטיבי לצרכי הקהילה לעומת הטלוויזיה. כל זאת נכון עד לכניסת האינטרנט כחלק  אינטגרלי מיישומי המחשב.מרגע הופעתו היחס למחשב משולב האינטרנט הפך  לעוין, אפשר לראות את האמביוולנטיות של הציבור החרדי בכך שמחד הוא מתנגד לשימוש באינטרנט אבל מאידך הוא משתמש באינטרנט להפצת המסרים שלו ולשימוש הציבור החרדי. באתרי האינטרנט החרדיים ניתן למצוא ערוצים בעלי מסרים חרדיים כגון: ערוץ "ההידברות" שמשתמש הן במדיה הטלוויזיונית והן במדיה האינטרנטית להפצת מסרים לציבור המסורתי והחילוני. אולם ניתן למצוא אתרים שמספקים שירות לציבור התורני, כגון : "קול הלשון" "שטייגן"  אלו אתרים שתוכנם אינו תואם ציבור מסורתי, אלא, ציבור תורני חרדי בלבד. בעבודה התבססתי על מספר מחקרים הנוגעים להרגלי השימוש של הציבור החרדי ביישומי המחשב משולבי אינטרנט והצגתי טיעונים המנתחים את היחס של הציבור החרדי למדיה האינטרנטית .

המסקנות אליהם הגענו בסיום העבודה הן כי השימוש באינטרנט מהווה גורם אמביוולנטי בחברה החרדית. מחד גיסא הוא ניתן לשליטה, ועל כן לכאורה השימוש באינטרנט אמור להיות "כשר" במגזר החרדי, ומאידך גיסא השימוש באינטרנט נתפס כתופעה שלילית  מהסיבות הבאות:

1. במדיה זו, תכנים שליליים שבשיאם הפורנוגרפיה הנגישה כל כך באינטרנט.
2. קיים פיתוי רב  בכניסה לעולם האינטרנט .
3.  בזבוז הזמן וביטול מצוות לימוד התורה שנחשב כמרכזי בעולם החרדי.
4. חשדנות כלפי טכנולוגיה חדשנית וכמו שדורשים החרדים את האמרה "חדש אסור מן התורה".

לעומת זאת  הציבור החרדי אינו יכול לעמוד בפיתוי השימוש  באינטרנט  ממספר סיבות:

א.      אופי העולם החרדי: החרדים בנויים מעולם מגוון, למדן, סקרן ודעתני. החכמה והלימוד נתפסים כנערצים וכשיא פסגת השאיפה של היהדות החרדית. הדעתנות והסקרנות אינם יכולים לעמוד מול האוצר הגדול של האינטרנט.

ב.      האינטרנט קיים בכל תחומי העבודה, גם הציבור החרדי לפחות בחלקו עובד ושם הוא נאלץ לפרנסתו להשתמש באינטרנט.

ג.       השינוי הכללי שעובר על העולם החרדי יחד עם הגלובליות העולמית. כדוגמת מדינות: מצרים תוניס ואפילו לוב שם האינטרנט גבר על המשטרים הרודניים ועוצמתו של האינטרנט אינה ניתנת לדיכוי.

יתרונות אלו  גברו על הרתיעה הטבעית והמחושבת כנגד השימוש באינטרנט ואפשר לראות את  השינוי בשימוש באינטרנט במגזר החרדי ,מתרחש בשלבים. בתחילה הרבנים אסרו כלל את השימוש באינטרנט, מאוחר יותר הרבנים  התירו את השימוש באינטרנט בעבודה.  שלב נוסף בפתיחות כלפי שימוש באינטרנט הינו הופעת אתרים חרדיים שמשדרים לציבור הכללי, ניתן לומר שמדובר במסרים אינטרנטיים ליהודי המסורתי, אולם המעבר קיים גם ביחס לאתרים חרדיים .

אפשר לסכם ולומר כי השימוש באינטרנט הינו  עובדה קיימת. אי אפשר להתעלם מקיומו , צריך לדעת להתמודד אתו ולהפיק את הטוב שאפשר ולסמוך על בגרותם של החרדים- אין ברירה אחרת.