יום שני, 26 בדצמבר 2011

ב''ה
חקר התורשה- הינדוס גנים!
מדהים, תזמון או צירוף מקרים ?   נושא מעניין ומרתק אותי במיוחד נלמד השבוע  בקורס  "מדעי החינוך  במאה ה-21 " בהנחיית  פרופ' דויד חן.  במפגש  דיברנו על אחד ההישגים הגדולים של  המאה שלנו - "חקר התורשה"   בשבת  קראתי בעתון ידיעות אחרונות במוסף " 7 ימים"  את כתבתו של דודי גולדמן  " פלישת החיידקים המשובטים" ולפני דקות מספר  שודרה בטלויזיה ב"ערוץ  10" כתבה ראשונה מתוך - 4 כתבות  "איך יראה העתיד שלנו".  המשותף בתכנים של שלושת הפרסומים הוא  היכולת הטכנולוגית של האדם בגילוי הגנום האנושי, בהינדוס גנים של יצורים חיים  ובחשיבה על הרווחים ( והסכנות? ) לטווח הארוך שיכולים לצמוח  לאנושות מהמידע החדש בתחומי  התוכן השונים  בחיינו- ברפואה, בחקלאות,  במדע  ובחינוך.
 כתבתו של דודי גולדמן  מדברת על פריצת הדרך בתחום הינדוס גנים בבעלי חיים במטרה להשתמש בהם  לתועלת האדם. דוגמה להצלחה  מזערית ראשונית בתחום זה היא  הינדוס יתוש  הידוע כמעביר מחלת קדחת הדנגי. ביתוש זה  השתילו גן קטלני הגורם למות היתוש  לפני שהוא מגיע לבגרות .  היתושים  שהונדסו שוחררו  סמוך לאיים הקריביים  ולאחר תקופה  דגמו החוקרים  את  היתושים בסביבת  האיים הקריביים ומצאו  כי בחלק ניכר מהיתושים בסביבה היה הגן המהונדס בתוכם . משמעות הדבר  היא שהגן נקלט יפה והועבר בתורשה לדורות הבאים אצל  היתושים. זהו פרומו של העתיד שעבר בהצלחה.  יש כוונה  בעתיד להנדס גם חרקים  שיעזרו  למשל  למנוע התפשטות של מזיקים בחקלאות, יחסלו מחלות שונות  הקוטלות בני אדם . ניצול חיידקים מהונדסים בתחום  הרפואה יעזור לטפל במחלות בתוך גוף האדם.  הכוונה  להנדס  חיידקים ושהאדם יבלע אותם כמו  שהוא בולע כדורים והחיידקים  יטפלו במחלות שבגופו ,מחלןת  כמו  סכרת נעורים  מחלת  הסרטן ועוד.  דוגמה נוספת , חיידקים שהונדסו   אפשר  יהיה  לפזרם   בעתיד  מעל שדה מוקשים  ובמגע עם המוקשים הם יזרחו וכך יהיה אפשר לדעת על מיקום המוקשים.  המטרה בעתיד  ליצור בנק גנומי של יצורים חיים  שישמש מדענים לפיתוחים שונים. כלומר הקמת מפעל לייצור אבני הבניין של הדי-אן-איי כדי שאלו ישמשו בסיס לייצור עתידי של חומרים. ענף חדש זה נקרא "תעשיית חיים" או BIOFABדר'  קרייג ונטר, מי שנחשב ל"סטיב ג'ובס של הביולוגיה הגנומית " עובד על מיפוי  כל הגנום שעל כדור הארץ ומתכוון לתכנת מחדש אורגניזמים קיימים.  וכך הוא מצהיר " השאיפה שלנו פשוטה: אנחנו רוצים לבצע תכנות מחדש של אבני הבניין שלנו"
בקורס "מדעי החינוך במאה ה-21"  למדנו  על אודות אחד  ההישגים הגדולים  של המאה  הזו - "חקר התורשה",  בחקר זה נעשה מאמץ למפות את כל הגנים שבאדם ואכן  בשנת 2003 הושלם   פענוח הגנום האנושי- הקוד הגנטי. מהו הקוד הגנטי ?   הקוד הגנטי בנוי מ- DNA . ה- DNA  בנוי מיחידה  הנקראת  "גן".   הגן הינו יחידה  מוגדרת של DNA, הכוללת כמה מאות בסיסים שהם המרכיבים של הקוד הגנטי.  מספר הגנים שנמצאו  בגנום האנושי -  25000 בקירו. ה- DNA ארוז בתאים  בכרומוזומים.
 האדם הוא תוצר של שני הוריו.  כל צאצא של האדם  מקבל צירוף שונה של כרומוזומים המכילים את הגנים משני הוריו.  מצב זה יוצר אנשים שונים בהתנהגותם ובאופיים. שוני זה יוצר עושר וגוון חברתי.  מערכת החינוך של היום  מאמצת את מדיניות הסטנדרטים,  פועלת מתוך כוונה  לשנות את טבע האדם  ומנסה ליצור דמיון בין הלומדים   בכך שהיא מעבירה  למורים סטנדרטי ביצוע אחידים , מחקרים שנעשו בתחום  חקר התורשה מצביעים על כך  כי  הילד אינו בא לעולם לוח חלק  וכי  השונות של בני אדם היא כלל של הטבע.( צאצא מקבל 50% מהגנים מאימו ו50% מהגנים מאביו ) אנשי חינוך מדברים על סטנדרטים ושמים למטרה לצמצם את השונות  בין התלמידים דבר הנוגד את הטבע. מחקרים שנעשו עד כה  בתחום זה , הוכיחו שלא ניתן ולא הצליחו עד כה  לשנות את השונות . פרופ' דוד חן מסכם ואומר אל לנו  כאנשי חינוך להשיג דמיון בין ילדים  עלינו להשיג שוויון תנאים ולא דמיון בין ילדים.  צריך להכיל ולקבל את השונות כי זה מבטיח עושר חברתי. ועוד  הוא מוסיף - מסקנה חשובה  ממחקרים שנעשו ,  חלק ניכר מהיכולות של התלמידים, האינטליגנציה  יכולות קוגנטיביות  והישגיהם מועברים בתורשה מההורים לילדים מכאן נובע  שהתנהגות אינטליגנציה ויכולות הילדים מועברים בתורשה ומושפעים מהתורשה  כלומר לגורם התורשתי יש  הפעהנכבדת ( 50%  -  80%) על הישגי התלמידים. אי לכך לא ניתן ליצור דמיון בין התלמידים.

כתבת הטלויזיה   הראשונה מתוך  סדרה של -4 כתבות  ששודרה היום מתארת כיצד יראה העולם שלנו , מהם הפיתוחים בתחום הטכנולוגיה שעשויים להשפיע על מהלך חיינו בתחום החקלאות המזון האנרגיה ועוד. הכתבה מביאה דוגמה לכך שבעתיד יהיה אפשר לייצר סטקים תוצרת מעבדה ובכך גם להפסיק את שחיטת הפרות. ( בזה פותחים דיון נוסף לגבי כשרות  הבשר, כיוון שאין  בסטייק המהונדס תהליך שחיטה ) וזאת בזכות ההנדסה הגנטית.   פשוט גידול  בשר במבחנה באמצעות חיידקים מהונדסים כמו  גם תכנון תינוק  לפי דרישת הורים , למשל תינוק גבוה ג'נג'י בעל עיניים בצבע תכול  ועוד.
בעיקרון העתיד כבר כאן, חיפשתי ומצאתי בגיליון "ידיעות אחרונות" שפירסם את  חתן פרס נובל לכימיה -פרופ' דן שכטמן, שמות  מפתחים נוספים הראויים לפרסי הערכה על פועלם. אכן  גם בארצינו יש  חלוצים בתחום  הביוטכנולוגיה.  החוקר הישראלי דר' עידו בצלת תכנן ננו-רובוט שמסוגל לשוטט בגופינו . דר' עידו סינתז רצף של  די-אין-איי והינדס את הרצף כך שתתקבל הצורה המדוייקת שהוא חפץ בה .
ואני שואלת כיצד  תושפע איכות  החיים של כולנו כתוצאה מפענוח הגנום האנושי ומיפוי הגנים של כל היצורים החיים ? מה ההשלכות של הפיתוחים בתחום הביוטכנולוגיה על איכות חיינו בעתיד? כיצד זה יתבטא בתחום החינוך הרפואה החקלאות ועוד?
האם קיימות סכנות  שאורבות לנו בפינה  בצד היתרונות? אני מאמינה  שעוד יהיו  מחקרים ופיתוחים מדהימים בתחום זה אך אני חוששת מכל התערבות בטבע ופגיעה באיזון הטבעי . כל פגיעה עלולה להיות הרסנית ובלתי ניתנת לשיחזור. ניתן לראות דוגמאות  לכך בזעיר אנפין, דוגמאות להתערבות האדם בטבע ואת ההשלכות הסביבתיות כתוצאה מכך כמו למשל ההתערבות של האדם באגם ויקטוריה הידוע , או  דוגמה בולטת אחרת - פיתוח האטום שפותח מתוך כוונה  לתועלת האנושות  ובסופו של דבר הפך לנשק המאיים ביותר של זמננו.   בביולוגיה הסינתטית גלום פוטנציאל הרסני  שעלול לחזור אילנו כבומרנג . כל נושא השכפולים הוא אליה וקוץ בה. מצד אחד מיפוי הגנום מסייע  בתחום הרפואה בפתרון בעיות בריאות  ומצד שני יש מי שמנסה לנצל ידע זה לרעה, למשל לשכפול דגמים מסויימים באנושות  והדבר מזכיר לי סרט שראיתי בילדותי שבו היטלר שכפל את עצמו ובקש להיות הגזע היחיד עלי אדמות.
פרופ'  אשל בן יעקוב הדגיש "צריך לפתח תורת מוסר שתלווה את הפיתוח ולא רק  תסחף אחריו. בכלל צריך להיזהר מהיבריס , חטא הגאווה היתרה . ופרופ' דוד חן מדגיש בהרצאותיו "אל לנו  למחוק את השוני כי השונות היא הכלל של הטבע והיא המקור לעושר התרבותי והחברתי"
 D.N.A



במופלא ממך,חקור(אלברט איינשטיין) 

יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

ב''ה
עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה-פרופ' עמי וולנסקי

   The Rise and the Price of the Standards Movementמאמרו של פרופ' עמי  וולנסקי 
"עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה  מנתח את  מדיניות הסטנדרטיזציה  בחינוך ובוחן את   מגוון הכוחות אשר השפיעו על תנועת הסטנדרטים  בעיקר בארצות הברית באנגליה ולאחר מכן גם בישראל ומציג את המחלוקות  בהקשר לסטנדרטים.
מדיניות הסטנדרטים, מדיניות המדידה והביצועים,  נולדה  בשנות השמונים ומאז עברו יותר משלושה  עשורים , למדיניות זו קמו מתנגדים רבים  ולמרות זאת בפתחה של שנת 2012  עדיין  מערכות החינוך בארץ ובעולם  פועלות על פי מתווה מדיניות הסטנדרטיזציה. הרעיון מאחורי מדיניות זו הוא לקדם אחריות של המורה על הישגי תלמידיו. ולצורך כך אומצו  בחינות להערכת אפקטיביות ההוראה והלמידה.   בקורס  "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת "  נחשפנו למחקרים שגילו כי השפעת המורה או הסביבה על יכולות הלומד הינה בין 30% ל-50%  ואילו  בין 50% ל-70% מההתנהגויות והיכולות של הלומד  מוכתבות  ונשלטות  על ידי  התורשה . ילדים אינם נולדים שווים ביכולותיהם  ואינם נולדים  טאבולה ראסה  אזי כיצד אפשר להטיל אחריות על מורה על הישגי הלומד וכיצד  אפשר להגיע להישגים שווים בין הלומדים? האם מרחב ההשפעה של המורה על יכולות התלמיד אינו מוגבל? ובהקשר לכך מה ההשלכות של הסטנדרטים  על השונות בין התלמידים?
המתנגדים לסטנדרטיזציה  טוענים כי  קיימים מספר  גורמים המשפיעים על  הבניית הידע אצל הלומד ומדיניות  הסטנדרטים אינה  לוקחת  זאת בחשבון כמו  למשל   גורם   התרבות,  חברות מהגרים   תורשה ועוד. פרופ' דוד חן  מרצה בקורס "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת" במרכז ללימודים אקדמיים  מבקר קשות  את מדיניות  הסטנדרטים וטוען כי היא מתעלמת מהשונות בין התלמידים ומההשפעה המכרעת של התורשה על יכולותיהם.  סטנדרטיזציה, הוא אומר, עומדת בסתירה גמורה לטיפוח הפרט.
במחקרים  שנעשו בעקבות המדיניות  נמצא כי מדניות זו השיגה בדיוק את ההיפך מחזון  מערכת החינוך, את   ההיפך מהתפיסה  ששאפה להעצים את כוחם של בתי הספר  ומקצוע ההוראה . עוד גילו המחקרים כי שלושה עשורים מאז תחילת מדיניות הסטנדרטיזציה ואין שיפור בהישגי הלומדים. נהפוכו היא גרמה לירידה במוטיבציה בקרב הלומדים  והעובדים( המורים), חווית וחדוות הלמידה  וההוראה נעלמו  והמורה עובד מתוך כורח ולא מתוך אמונה ויצירתיות.  סטנדרטים מונעים מבתי ספר להיות אוטונומיים הם מקבעים את היצירתיות של המורה ובמקום לעסוק בחינוך  המנהל והמורים עסוקים כל הזמן  בהכנות  למבחני הסטנדרטיים , זה בא  על חשבון הוראה של תחומי דעת שאינם בבסיס מקצועות הליבה. מבחני המיצב מבחני  הבגרות  ואחרים  הופכים  מאמצעי למטרה.
 טיילור  אבי תורת  הניהול המדעי , סבר כי כל פעולה  צריכה להימדד.  לדבריו , כל מה שניתן למדידה ניתן גם לשליטה.  האומנם?  החוקר  מורגן שעקב אחר תוצאות  הניהול המדעי מצא  שבמדיניות  הניהול המדעי שכביכול  הכול נמדד ולכן  גם נשלט אין התייחסות לצרכי העובדים, בניתוח המאמר הקודם   ציינתי שהצלחת  רפורמות במערכת החינוך תלויה בין היתר גם בעובדים.  מערכת חינוך שלא לוקחת בחשבון את צרכי  העובדים סופה כי תתקל  בהתנגדות   בחוסר  מוטיבציה ולכישלון . וזה מחבר אותי למה שקורה היום,  במערכת החינוך  יש תכניות יש  יעדים מדידים  יש יעדי ביצוע , אך האם זה מוביל לחינוך איכותי?  המורים מקבלים כל שנה מסמך ובו  דרישות והישגים מצופים, ובכל שנה נוספים עוד ועוד בחינות פנים בית ספריות( מבחני המנהל), מבחנים ארציים( מיצב, בגרות) ומבחנים בינלאומיים ( פיזה..) והם נדרשים להתאים את התכניות לסטנדרטים  ולעמוד בדרישות המשרד, ההצלחה במבחנים הינה כחרב פיפיות למורים לתלמידים ולמערכת החינוך . האם אי שם במשרדים  בחנו מה  ההשלכות של מירוץ  זה אחר הסטנדרטים, על המורים? על התלמידים ומערכת החינוך בכלל?  האם התחרותיות וההישגים הם  שיובילו לעולם טוב יותר? איכותי יותר? כולי תקווה כי יינתן המרחב והזמן ללמידה משמעותית , למידה חווייתית, לפיתוח הסקרנות ולהעצמת הלומדים על פי כישוריהם יכולותיהם וכישרונותיהם  של הלומדים תוך ראיית הילד במרכז ולא כפס ייצור בבית חרושת הרואה רק את הסטנדרטים  לנגד עיניו.
 פרופ' עמי וולנסקי מסכם את מאמרו ומציין  כי עיקר הביקורת של המתנגדים היא לדרך שבה  הסטנטרטיזציה  יושמה. באופן בה יושמה היא העמיסה יתר על המידה על המורים וכן גרמה לירידה  במוטיבציה בקרב הלומדים. החברה עדיין מחפשת  את האמצעי היעיל לשיפור. אירגונים רבים העוסקים בתחום החינוך  ממשיכים לבדוק ולחקור את הנושא.

יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

ב''ה
 בחירות ממוחשבות למועצת תלמידים
בית ספר "אלונים" אשדוד

 ברצוני  לשתף  אתכם  בחוויה מיוחדת ,  חוויה הקשורה לתהליך  למידה חינוכי  משולב תקשוב שהתקיים  בבית  ספרי .  כמדי שנה  בחודש זה  מתקיים בבית ספרי,  בית ספר "אלונים" באשדוד תהליך בחירת  תלמידים  למועצת התלמידים.  בתקופה זו כל תלמידי בית הספר לומדים במסגרת שיעורי מפתח הלב  נושאים שונים הקשורים למנהיגות , בחירות , דמוקרטיה ועוד.
 בכיתות  מתקיים דיון  בנושאים הקשורים לתהליך הבחירות, דיון בתפקיד מועצת התלמידים, תפקיד נציג הכיתה במועצה . כמו כן מתקיים,  בין היתר,  שיח  מי יכול ומתאים להיות נציג הכיתה במועצת התלמידים( תכונות, כישורים, התנהגויות, )  
 למועצה התלמידים  נבחרים  נציגים  מכיתות ג-ו שהגישו מועמדות  , כתבו  מצע אישי ונבחרו על ידי תלמידי  כיתתם. באמצעות הפנניג  בית ספרי שמח  וססגוני  מתקיימת תעמולת בחירות הוגנת  ובה מפרסמים  הנציגים  את עצמם ואת המצע האישי .
ביום  השיא- יום הבחירות,  מתקיימת הצבעה לנציגים השונים  למועצת התלמידים,  בתהליך  דמוקרטי  הזהה לתהליך הבחירות למפלגות השונות לכנסת ישראל.
השנה  בשונה משנים קודמות  ובהשראת תכנית התקשוב הלאומית  החלטנו  לשדרג את תהליך הבחירות  ולקיים בחירות ממוחשבות.  החלטנו לזנוח את השיטה המסורתית – הצבעה באמצעות פתקים  ואמצנו את הרעיון לשילוב המחשב ככלי לניהול תהליך הבחירות.  מדריכת המחשבים השתמשה במערכת מש''ל  שבאוריינית בנתה מערכת  קלפי ממוחשבת   ולגליון אקסל  אליו זרמו נתוני ההצבעה  וחדר המחשבים הפך ליום אחד לחדר קלפי ממוחשב .
 בעקבות התהליך שעברנו מצאנו  שתהליך בחירות ממוחשב מייעל  משפר ומקצר את התהליך .  
 תהליך הבחירות  בכל בית- הספר ארך שעתיים בלבד ומיד בתום ההצבעה קיבלנו  נתונים מדוייקים  על  מספר המצביעים ועל אחוזי ההצבעה לכל מועמד.  התשובות היו  מיידיות  מדוייקות  וללא טעויות , טעויות שנובעות בדרך כלל מתהליך הספירה הידני .  כמו כן בהיבט החינוכי  תהליך זה היווה  דוגמה לחסכון בנייר.ושמירה  על ערכי הטבע.  מנגד אנו מודעים לכך שתקלות טכניות  לא צפויות או הפסקה בזרם החשמל  היו עלולים   להעיב על  הפניניג הבחירות  הממוחשב . 
גאולה

 

יום שבת, 17 בדצמבר 2011

ב''ה
 "ואף על פי כן - נוע תנוע"  
 גלילאו גליילי - פרופ' שכטמן .

 "ואף על פי כן נוע תנוע" , זהו משפט  המיוחס למדען גלילאו  גליליי (1564- 1642   Galileo Galilei  ) יש האומרים כי  גלילאו מלמל משפט זה  לאחר שנאלץ להודות במשפט , בפני האינקויזיציה,  כי טעה  בתצפיותיו ונאלץ  לוותר על  התיאוריה כי כדור  הארץ  נע  וסובב סביב השמש אילולה עשה זאת היה צריך לשלם  על כך בחייו.
גלילאו גליליי מתמטיקאי ופילוסוף נולד בפיזה שבאיטליה  היה מהראשונים שהציעו להוכיח תיאוריה  באמצעות ניסויים ותצפיות. בשנת 1632 פרסם ספר ובו הציג שתי תיאוריות שונות  על  סיבוב השמש וכדור הארץ  , למרות שהספר פורסם באישור האפיפיור דאז, הוא נודה ע''י הכנסייה הועמד למשפט והודה כי טעה  בתצפיותיו.  למרות שהודה הוא נדון למאסר בית עד לסוף חייו.
אני מוצאת הקבלה בין מקרה זה לסיפור פרס הנובל של פרופ' דן שכטמן (נולד ב- 1941 ). בשני המקרים המדענים מצאו באמצעות תצפיות הוכחות לנתונים וממצאים שונים  בתחום המדע,  בשני המקרים נמצאו נתונים הסותרים את האמת המדעית שהייתה ידועה עד אז.  בשני המקרים היה צורך לפסול פרדיגמה בסיסית במדע ולקבל תיאוריה חדשה, כלומר לבנות פרדיגמה חדשה. בשני המקרים הקהילה( המדעית או הדתית) התכחשה  ופסלה על הסף את המידע החדש.  
מזלו של פרופ' שכטמן  כי נולד בתקופה שונה  אך  נדמה לי שגם  300  שנה אחרי, היהסטוריה חוזרת על עצמה.
פרפ' שכטמן  מצא באמצעות תצפיות  הוכחות לתיאוריה חדשה בתחום הגבישים .  התיאוריה  המקובלת בקרב המדענים  הייתה כי גביש חייב להיות בעל צורה מחזורית – הצורה הבסיסית משוכפלת לכל כיוון  ליצירת המבנה. בתצפיותיו מצא פרופ' שכטמן ממצאים שונים , הוא  מצא גביש מחומש שאינו כולל שכפול  של הצורות לכל הכיוונים ,אולם הוא בעל מבנה מחזורי , גביש קוואזי – סימטרי, וקבע כי גביש אינו חייב להיות בעל צורה מחזורית ובכך הוא ניפץ פרדיגמה שהייתה  מקובלת במשך שנים בקרב החוקרים . תיאוריה זו נפסלה על הסף ולא התקבלה במשך עשרות שנים. ( תגליתו הייתה  בשנת 1982)
למזלו של פרופ' שכטמן הוא זכה עוד בחייו  להכרה פרסום והפצת תצפיתיו מה שלא זכה לכך  גלילאו גליליי. אולם שנים מאוחר יותר פורסמו  רעיונותיו  והפכו למקובלים בעולם כולו.
וכך נאמר על פרופ' שכטמן בטקס קבלת הפרס: "בכך שאזר אומץ להאמין בתצפיותיו, דן שכטמן שינה את תפישתנו באשר לסדר, והזכיר לנו את חשיבותו של האיזון בין שמרנות לחדשנות, אפילו ביחס לפרדיגמות המבוססות ביותר".
 אני מצרפת  סרטון מרתק   ובו מראיין שר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ את  חתן פרס נובל לכמיה  פרופ' דן שכטמן ובו הוא מספר את סיפור חייו סיפור הקוואזי גביש.


יום שבת, 10 בדצמבר 2011

ב''ה

מהי  דרך הפעולה המיטבית, לשינויים עמוקים בבית הספר?


מאמרו של  תומס ג' סרג'ובאני   מדבר על שלוש אפשרויות –אסטרטגיות, של מתקנים שמטרתן לחולל שינויים עמוקים  במערכת החינוך: אסטרטגיית האירגון  אסטרטגיית השוק  ואסטרטגיית הקהילה. האסטרטגיה המועדפת על המתקן  תלויה בתיאוריה שלו על החינוך  הבית ספרי  ובהשקפתו  על טבע האדם.
במאמר נשאלות השאלות ,מה יכול  לחולל בבית הספר שינוי מהיר?  ומה יכול להביא לידי שינויים של מבנים והסדרים בית ספריים?  והתשובה היא,  אסטרטגיות הארגון ואסטרטגיות השוק הן האסטרטגיות  שיכולות להביא  לשינוים היעיל של מבנים בית ספריים בטווח הקצר. ת. סרג'ובאני).
  לדברי תומס   שינוי זה  יתחולל מתוך כוחות  שמבוססים על  הבחירה הרציונלית  כפי שעולה  מתוך ההשקפות שרואות בבית הספר ארגון ביוקרטי פורמלי, ארגון אנושי נורמלי או ארגון המבוסס על כוחות השוק.
ואם  נשאלת השאלה, מה ישפיע על בית הספר לטווח הרחוק ? או מה  יכול לחולל  בבית הספר שינוי עמוק?
  אזי  התשובה היא  אסטרטגיית  הקהילה טובה להשגתם של שינויים עמוקים בליבה התפעולית של בית הספר" (ת. סרג'ובאני).    שינוי עמוק וארוך טווח יבוא בהשפעת שינויים המבוססים על התפיסה שרואה בבית הספר קהילה. אולם הוא מוסיף שמעטים  השינויים  שיכולים להיחשב כשינויים עמוקים.
לדברי תומס ג' סרגובני על מנת לחולל שינוי  בבית הספר צריך לחולל שינוי בתרבות הבית ספרית ,שינוי כזה יבוא אם יהיה שינוי במשמעויות במימד הקיבוצי והאישי כאחד.  שינוי כזה דורש כינון מחדש של נופי החשיבה האישיים והקיבוציים בהקשר להוראה. נופי החשיבה לדבריו של תומס הם  המסגרות המחשבתיות  המובלעות  שבאמצעותן אנו משווים לעצמנו את מציאות החינוך הבית ספרי ואת מקומנו בה.
תומס ג' סרג'ובאני טוען כי שינוי המבוסס על תפיסה  שרואה  בבית הספר  קהילה  סיכויו  לחולל שינוי עמוק ולטווח הרחוק  טובים יותר. אסטרטגיה בה מפתחי השינוי רואים  בצוות החינוכי כשותפים ומובילי  תהליכי חינוך סיכוייה טובים יותר להיטמע ולהצליח לטווח הרחוק.  ממרחק השנים  וכעובדת ותיקה במערכת חינוך שפועלת להטמיע שינוי באילו הימים אני טוענת  כמוהו   כי  תהליך  ביוקרטי  מחולל שינוי  שיבוא  מלמעלה ללא שיתוף הצוות החינוכי  סופו שלא יצליח.  תהליך כזה  בהכרח יצור מרמור התנגדות דחייה  ובוודאי כאשר הוא נוחת  מלמעלה .  אין  סיכוי לשינוי אם אין שיתוף של הצוות החינוכי  הפועל בבתי הספר  ומנהיגות שתתעלם  מהצוות  החינוכי סיכוייה קלושים להצליח .  בתקופת עבודתי  הארוכה במערכת החינוך  צצו מספר רפורמות ונפלו אינני זוכרת  שהמורים שותפו בתהליך ובחשיבה  לפני או במהלך  יישום  הרפורמות . אינני זוכרת אי פעם ששאלו את המורים לדעתם על השינויים העומדים להתחולל בבית ספרם  למרות שהיה מדובר בהם.   בתכנון וביישום תכנית פעולה במערכת החינוך  צריך לראות בבית הספר קהילה שותפה  לשינויים ולא רק מיישמת שינויים.


,

כבוד למדע - פרופ' דן שכטמן
מה הסוד הגדול העומד מאחורי האנשים שמגיעים למעמד היוקרתי , קבלת הפרס היוקרתי בעולם המדע - פרס  נובל?  מה הסוד הגדול המניע  אותם? מה מניע אותם לחפש את האמת האחרת?  עקשנות? התמדה? חשיבה בעלת מעוף? מצויינות? אמונה? חינוך? או מה שנמצא בקופסא? כך או כך  זו גאווה לאומית שנציג ישראלי  זוכה בפרס נובל לכימיה ונבחר מבין  זוכי הפרס לשאת את דברי התודה באירוע. 
היום המוצ''ש  צפיתי בהתרגשות ברגעים המיוחדים  בהם קיבל  פרופ' דן שכטמן את  הפרס מדי מלך שבדיה, קרל גוסטב ה-16.  פרפ'  דן שכטמן זכה בפרס  על תגליתו בתחום הגביש -הקוואזי גביש - חומר בעל מבנה שקודם לכן חשבו כי אינו יכול להתקיים.  גביש הוא חומר  שהאטומים שלו  מסודרים בצורה מחזורית- כמו מרצפות ולוח שחמט.  בעבר האמינו החוקרים כי  ניתן להרכיב גביש רק מצורות  של משולשים ריבועים  או משושים שווי צלעות   ולא ניתן לעשות זאת עם מחומשים שווי צלעות.  ההנחה בקרב החוקרים  הייתה שגביש חייב להיות בעל צורה מחזורית - הצורה הבסיסית משוכפלת לכל כיוון ליצירת המבנה.  הגביש  המחומש שגילה פרופ' דן שכטמן  אינו כולל שכפול של הצורות לכל הכיוונים , אולם הוא בעל מבנה מחזורי- גביש קוואזי-סימטרי. ( פרפ' אילן גולדפרב-תלמידו של  פרפ' שכטמן)
דן שכטמן  נלחם  במשך שנים באמת  מקובלת זו ונתקל בחוסר אימון מצד הקהילה המדעית ולמרות זאת  לא נואש . נדרש אומץ רב, עקשנות  ואורך רוח  כדי להוכיח את האמת ההפוכה .וכך נאמר עליו בטקס קבלת הפרס: "בכך שאזר אומץ להאמין בתצפיותיו, דן שכטמן שינה את תפישתנו באשר לסדר, והזכיר לנו את חשיבותו של האיזון בין שמרנות לחדשנות, אפילו ביחס לפרדיגמות המבוססות ביותר".
  מצויינות עקשנות  חשיבה ממעוף הציפור עקביות אמונה  מוטיבציה הם רק חלק  ממה שמניע אנשים להגיע אל פסגת חלומותיהם.
 ראיון עם פרפ' דן שכטמן  - לקראת קבלת הפרס


 גאולה

יום שבת, 3 בדצמבר 2011

ב''ה
ריקוד המקרנה  ---  תמונה שווה אלף מילים!!
 כתבתו של של יאר לפיד שהתפרסמה  בטור השבויע בעיתון ידיעות 7 ימים  מתייחסת לתכנית התקשוב  במערכת החינוך.
 התפלאתי והתאכזבתי מאוד למצוא את העתונאי יאיר לפיד כותב דברים לא בדוקים. יאיר לפיד פתח את דבריו בתיאור המצב  העכשוי במערכת החינוך וכך הוא כותב "למשרד החינוך יש פרוייקט שאפתני חדש. הם קבלו 400 מליון שקל למחשוב מערכת החינוך והחליטו  להשתמש ב270 מליון מתוכם כד להתקין מקרן בכל כיתה. עד סוף שנת 2012 הם אמורים להתקין את המקרנים בכל בתי הסםר היסודיים בארץ "  והוא מסיים את הכתבה בהדגשה ובהבלטה באלו המילים " משרד החינוך משקיע  270 מליון שקל כדי להתקין מקרן בכל כיתה , שזה נשמע מצויין. הם רק שכחו לענות על  שאלה אחת : מה בדיוק הם הולכים להקרין? "
  ותגובתי- האם שאלת את המורים? האם בדקת בשטח מה באמת מורים מסוגלים לעשות, ועושים עם המקרן?  האם חשבת לרגע כיצד נראה שיעור במדעים  בו מלמדים על מבנה הנמלה או על חיי החברה של הנמלה,  באמצעות  מקרן ומהי  תרומתו של המקרן לעומת אותו שיעור ללא המקרן? . מחקרים הראו שמידע  ויזואלי "נצרב"  במוחו של הלומד  טוב יותר בהשוואה למידע טקסטואלי. גם  אני הייתי סקפטית באשר להצלחת התכנית והטמעתה בבתי הספר , אך אני מאמינה כי מי שלא מאמין לא עושה . מי שלא עושה צועד במקום.  מערכת החינוך עשתה צעד גדול בשינוי התפיסה החינוכית  ובמשאבים  המושקעים בתשתיות בהכשרת המורים ובתכנים, אצטט קטע מתוך  פוסט שהעלתי בנושא התקשוב  בעקבות הרצאתו של רוני דיין , מנהל גף יישומי מחשב בחינוך "  הוא(רוני דיין) ציין  את ההשקעה הרבה בתשתיות בציוד ובהדרכה   ואת המאמצים המושקעים בלימוד לקחי העבר  ויישומם בתכנית החדשה, לחלק  מהתמיהות שלי קבלתי  מענה  אני מאמינה שיש בסיס טוב להטמעת והצלחת התכנית וכפי  צויין  בהרצאה, כל הזמן נעשים שינויים ונבנים עוד שלבים בתכנית  בהתאם לרחשי  השטח כמו שינוי רציונל התכנית ובניית פורטל חינוכי המכיל משאבים מתוקשבים מגוונים לרשות המורה .אני תקווה שזוהי תחילתה של מהפיכה בחינוך". רכישת מחשב אישי  לכל תלמיד כפי שמוצע בכתבה אינה הפתרון  לבעיה שמופיעה בתחילת הכתבה  וכפי שציינתי  בפוסט הקודם -משרד החינוך הקים פורטל חינוכי המכיל משאבים מתוקשבים לרשות המורים ,  זהו פורטל ההולך ונבנת בד בבד עם הטמעת תכנית התקשוב.
מטרתה של התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 היא להוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך הטמעה של טכנולוגיית המידע ICT
"בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור"
 הרב קוק

ב''ה

משחקים לימודיים ממוחשבים מקוונים
 במסגרת לימודי קורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" עסקנו   בין היתר  גם בנושא  מוטבציה פנימית ויעילות לימודית  במשחקים, מאמרו של    T homas W. Malone  עוסק  בנושא זה . Malon  חקר ומצא  מה גורם לאדם לשחק ולרצות  להשאר בו.  Malone   גיבש  טקסונומיה  באמצעותה  ניתן להגדיר מוטיבציה פנימית . הוא חילק את הטקסונומיה ל- 4 מרכיבים עקריים: אתגר ,סקרנות, דמיון, שליטה.
מטלת ביצוע  שקבלנו  בהקשר זה הייתה למצוא משחק לימודי ממוחשב  ולנתחו על פי ארבעת המימדים בטקסונומיה של Malone.
 המשחק שבחרתי לנתח הגלידרייה , עוסק בפתרון תרגילים בחשבון  ומיועד לילדים בגילאי 6-12.
זהו משחק  סימולציה לשחקן יחיד. השחקן  עובד בגלידרייה במטרה  לצבור רווחים  בסוף יום עבודה . כמות הכסף המצטברת מושפעת ממהירות השירות ופתרון תרגילים בחשבון. .העובד בגלידרייה אינו מוגבל בזמן   אף על פי שיש אייקון של שעון בחלק העליון של המסך.מספר הלקוחות מקבלי השירות הינו משמעותי  ומשפיע על הרווחים בסוף יום העבודה.במשחק קיימת  אפשרות לבחור את דרגת המשחק מתוך שלוש רמות: מתלמד, עובד או אחראי משמרת. במידה והעובד (השחקן) הגיש הזמנה לא נכונה ,בועת הדיבור של הלקוח  הופכת אדומה ובתוכה מופיע  המשפט: "זה לא מה שהזמנתי". אם העובד חישב לא נכון את הסכום לתשלום או החזיר עודף לא מדויק תופיע על הקופה המילה –"טעות"   והשחקן- עובד בגלידרייה, לא יוכל להמשיך במשחק עד לתיקון  הסכום המדוייק. במידה והשחקן -עובד הגלידרייה, הגיש הזמנה נכונה ,חישב נכון את הסכום והחזיר עודף מדויק, הוא יכול להתקדם ללקוח הבא.
 ניתוח משחק  הגלדרייה  על פי הטקסונומיה של Malone
  אתגר:מטרות המשחק מידיות ברורות לא מסורבלות ומתומצתות,המטרה הלימודית  מתחום תוכן מתמטיקה ברורה ומופיעה  בשלוש רמות קושי שונות - מתלמד, בנוני ומאתגר.המשוב למטלות תכוף וברור ובכל דרגת קושי קיים הסיכווי להצלחה וזה  מספק תחושת הצלחה והישג לפני כל מעבר לשלב נוסף.
סקרנות: קיים שימוש באמצעים אורקוליים אל ללא גיוון וחידוש לאורך כל המשחק . המוסיקה חוזרת על עצמה ומאבדת מטעמה ומערכה. המשחק עקבי רוטיני אין בו תוצאות  "מפתיעות", פרדוקסים, חוסר שלמות או חיפוש פישוט  והכללה. במידה מסויימת אפילו משעמם ומעייף. גם במעבר לרמת קושי  גבוהה אין יצירת סקרנות בהיבט הקוגנטיבי.
שליטה:  המשחק פועל בהתאם לתגובת הלומד במידה  והלומד הצליח לחשב נכון את  הסכום והעודף(התרגיל) המשחק מתקדם. המשחק בנוי משלוש רמות והשחקן בוחר לעצמו את רמת המשחק   המתאימה לו. התקדמות במשחק היא בהתאם  להתקדמות נכונה של השחקן על פי כלל המשחק.  תגובה לא נכונה של השחקן  תגרום להערה אדומה  בולטת על המסך. בצורת בועת אוויר.
קיים משוב טיבעי ומשוב מלאכותי. כאשר  חלה טעות במתן הזמנה ללקוח של הגלדריה  תופיע בועת דיבור אדומה(משוב מלאכותי) בתוכה כתוב: "זה לא מה שהזמנתי", וכאשר השחקן טועה  במתן עודף ללקוח , הלקוח מעיר את תשומת ליבו במשפט "זה לא קצת יותר מידי?"( משוב טבעי).   אין התקדמות במשחק עד שהשחקן פותר בעצמו את הבעיה החשבונית.
דמיון: במשחק יש שימוש בדמיון פנימי. נושא המשחק הוא -מספרים בחשבון ,  המשחק מקנה לילדים מיומנויות מתמטיות של חיבור חיסור בעזרת כסף. הסיפור מאחורי משחק הגלידרייה הוא חלק בלתי נפרד מהמשחק וממטרותיו .
 בעקבות  התנסות וניתוח  המשחק  להלן הצעות לשיפור המשחק בהתאם לטקסונומיה של Mlone 
א. בסעיף תוצאות לא וודאיות:  קיימות שלוש רמות קושי במשחק, אך הקושי היחיד מתבטא בזריזות חישוב הסכום לתשלום ווהגשת גלידה ללקוח . אין  הפתעות ולא גילוי הדרגתי, על כן אפשר לייצר תוצאות לא וודאיות ע''י ריבוי מטרות  כמו למשל  שהלומד  יהיה מוגבל בזמן פעילות בכל ו שלב וזאת  בנוסף לרמת הקושי כמו כן  אפשר  שהלומד יאסוף טיפ מהקונים .הלומד יחשב את הסכום המצטבר ובעזרתו יוכל  לדלג שלב/קושי או להיות בעל הגלידרייה.
ב. בסעיף סקרנות חושית: הפירוטכניקה משעממת . אפשר לשנות/לגוון בהתאם להתקדמות הלומד  בכל שלב.
ג. בסעיף סקרנות אינטלקטואלית – ניתן ליצור סקרנות בהיבט הקוגניטיבי ע''י יצירת תוצאות "מפתיעות", פרדוקסים ועוד.  וזאת כדי להגביר את הגירויים החדשים.
ד. בסעיף  מוטיבציה בין אישית: פרמטר השיתוף, תחרות והכרה אינו קיים במשחק זה. אפשר להגביר את המוטיבציה ע''י צירוף מוטיבציות בחתירה לאותה מטרה, ליצור שיתוף אמיתי ע''י יצירת תחרות בין מספר לומדים לאותו משחק, או ע''י יצירת תחרות עם לומדים אחרים  שמשחקים באותו הזמן כמו למשל תחרות בין תלמידי הכיתה שמשחקים באותו המשחק או תחרות עם לומדים במקומות שונים. ניתן  לפרסם תוצאות של  הלומדים (עובדי הגלידרייה)המצטיינים ברשת האינטרנטית .להביא להכרה ולתחרות  של העובד המצטיין שהוא בעצם לומד המצטיין בפתרון בעיות במתמטיקה.
גאולה